הרב יצחק זילברשטיין

שבועת שקר כדי להרגיע חולה.

שאלה:

מעשה בחולה סרטן שבקש מהרופא שיגלה לו את כל האמת על מחלתו. הרופא התכחש לאמת במטרה להרגיע את החולה שלא יכנס לדכאון ואמר לו שהוא סובל מכיב קיבה, ואין זה סרטן. החולה בקש שישבע לו על כך. האם מותר לרופא לישבע?

 

תשובה:

ביהושע (פ"ב י"ז) נאמר שהמרגלים נשבעו שנית לרחב שלא ימיתוה ולא ימיתו את בית אביה, ועל השבועה הראשונה שהשביעתם רחב אמרו לה המרגלים: "נקיים אנחנו משבועתך אשר השבעתנו", וביאר המלבי"ם שם:"אמרו לה דעי כי משבועתך הקודמת אנו נקיים". יען "אשר השבעתנו", רצונם לומר ששבועה זו בהכרח כי היינו בידך ושבועה שנשבעים לאונסים אינה שבועה. ובכל זאת אנו נשבעים לך עתה שאין אנו אנוסים (מאחר וכבר היו מחוץ ליריחו) שנית".

ניתן ללמוד מדברי המלבי"ם ששבועה שאדם נשבע עקב לחץ ואונס אין זו שבועה, ושנינו גם במסכת נדרים (דף כ"ג:) נודרין להרגין ולמוכסין "של בית המלך" אעפ"י שאינה של בית המלך. ומבארת שם הגמרא שמדובר בליסטים ההורגים בני אדם ומבקשים ליטול ממונם ותבואתם, מתירה המשנה לבעל הגורן לומר יאסרו פירות העולם עלי אם אין הגורן של בית המלך ולחשוב בלבו שרק היום יאסרו. והוא משום שהשבועה באונס. ואם כן היה מקום לומר גם בעניננו כך, מאחר והשבועה היא מחמת ההכרח לא להכניס את החולה לדכאון, הרי שבועת אונס היא ולא חלה, ויחשוב הרופא בלבו בעת שבועתו שמה שאומר לחולה אין לך סרטן הכונה לסרטן הים או לסרטן הדם ואז ינצל הרופא מאיסור שבועת שקר.

אולם מו"ח שליט"א אמר שאין זו שבועת אונס, מאחר והרופא עצמו לא נמצא באונס ממש אלא שעומד בלחץ של מצוה ורצון לעודד את החולה ואין זה בבחינת שבועת אונס, ולכן אסור לישבע שבועת שקר כי אם באופן כזה שברור לרופא שבלי שבועתו יגיע החולה לידי סכנת נפשות.