דווח על שגיאה בעמוד זה  שלח לחבר  גרסת הדפסה

 

 

המדור הביבליוגרפי

 

 

 

הרב מאיר וונדר               

מפתח מוער

 

למאמרי רפואה והלכה שנדפסו בספרי השו"ת

ובכתבי עת תורניים בשנת תשס"א

 

רשימה קודמת:

אסיא עה-עו (כרך י"ט, חוב' ג-ד), שבט תשס"ה, עמ' 157-188

 

תוכן הפרקים

1.      תפילין, תפילה, ברכות                   1       -    28

2.      שבת                                                   29     -    68

3.      מועדים                                              69     -    96

4.      איסור וטהרה                                   97     -    119

5.      נדרים, צדקה, מילה                        120  -    141

6.      רפואה, השתלות                              142  -    181

7.      נשים, הפריות                                  182  -    224

8.      נזיקין, הפלות                                  225  -    229

 

 


רשימת הספרים וכתבי העת

1.      אבן פנה ב                       הרב בן ציון נשר, תל אביב

2.      אהל משה                       כולל אהל משה, חיפה

3.      אהלי שם                         הרב שלום מרדכי שבדרון, ירושלים

4.      אור ישראל                      קובץ לעניני הלכה ומנהג, מאנסי

5.      אור תורה                         ישיבת כסא רחמים, בני ברק

6.      אור תורה (הבאר)           שומעי לקחו של הרב דב וייס, ירושלים

7.    אסיא                               המכון ע"ש ד"ר פ' שלזינגר לחקר הרפואה עפ"י התורה, על יד המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים

8.      ארץ אפרים א                  הרב אפרים רחמים כהן, בני ברק

9.      בגדי מרדכי ב                  הרב מרדכי שלזינגר-יפה, תל אביב

10.   בית אהרן וישראל           מוסדות קרלין סטאלין, ירושלים

11.   בית הלל                          לזכר ר' הלל טוטיאן, ירושלים

12.   בית יצחק                        הסתדרות תלמידי ישיבת רבנו יצחק אלחנן, נוא יארק

13.   בית הלוי                         כולל אהל מאיר משה (לוינגר), ברוקלין

14.   בכורי גשן                         הרב נחום גורטלר, רחובות

15.   בנין אב   ד                       הרב אליהו בקשי דורון, ירושלים

16.   בנתיבי חסד ואמת           חברה קדישא, תל אביב-יפו

17.   ברית אברהם (זיתוני)      בית מדרש ישיבת אליהו, חולון

18.   גֻלות                                 ישיבת הר חברון, עתניאל

19.   ד' אמות של הלכה          קובץ כתר תורה, רמת שלמה, ירושלים

20.   דברי בניהו  ה                  הרב בניהו דיין, ירושלים

21.   דברי יציב   ו                    רבי יקותיאל יהודה הלברשטם, נתניה

22.   דברי שלום או"ח             הרב שלום מזרחי, ירושלים

23.   ויען שמואל  ד                 ישיבת כסא רחמים, בני ברק

24.   ויצבור יוסף  א-ג              הרב יוסף בר-שלום, בת ים

25.   זכרון מאיר                       איגוד הרבנים דאמריקא, נו יארק

       (שפירא מדרום אמריקה)

26.   חבל נחלתו  א                  הרב יעקב אפשטיין, עצמונה

27.   ישועה ורחמים                 הרב ישועה חויתה סופר, ג'רבה

28.   ישיב יצחק  ג                   הרב יצחק שמואל שכטר, נתניה

29.   ישורון                              מאסף תורני, ניו יורק-ירושלים

30.   המאור                              הרב מאיר אמסעל, ברוקלין

31.   מבית לוי                          בית מדרשו של הרב שמואל ווזנר, בני ברק

32.   מבקשי תורה                    אגודת שלמי אליעזר, ביתר עילית

33.   מגיד תשובה  ו                 הרב חנינא בוגיד סעדון, ג'רבה ופריז

34.   המודיע                            אגודת ישראל העולמית, ירושלים

35.   מלילות  ב                        מכון לרבני ישובים, קרית ארבע-חברון

36.   ממעיין מחולה                 ישיבת ההסדר שדמות נריה, שדמות מחולה

37.   מעשה נסים  ג                  הרב נסים הכהן, בני ברק

38.   משפטי עזיאל  ח             הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, ירושלים

39.   המתיבתא                        בית מדרש דמתיבתא תורה ודעת, ברוקלין

40.   מתנת משה                      הרב משה סקס, ירושלים

41.   נתיבות אדם  א                הרב מתתיהו דייטש, ירושלים

42.   עטורי כהנים                    ישיבת עטרת כהנים, ירושלים העתיקה

43.   עטרת שלמה  ו                לזכר רש"ז אוירבך, מכון מדעי טכנולוגי להלכה, ירושלים

44.   עלון שבות בוגרים           ישיבת הר עציון, אלון שבות

45.   עם התורה                        צעירי אגודת ישראל דארצות הברית, ניו יורק

46.   עץ חיים                           אברכי כוללי צאנז, נתניה

47.   פעמי יעקב                       כולל להוראה על שם הרב יעקב לנדא, בני ברק

48.   צהר  ט                             מכון הלכתי-אקטואלי דרך אליעזר, ירושלים

49.   קול התורה                       מחלקת החינוך של אגודת ישראל באירופה, לונדון

50.   רבעון קרית ספר              מכון נחלת ישראל, קרית ספר          

51.   שואל ונשאל  ג, ד            מכון שער המשפט, ירושלים הרב אשר חנניה, ירושלים

52.   שורת הדין                       מכון שער המשפט, ירושלים

53.   שמע שלמה ד                 הרב שלמה משה עמאר, בני ברק

54.   שנה בשנה                       היכל שלמה, ירושלים

55.   שערי יושר ב                    הרב אשר חנניה, ירושלים              

56.   שרידים                            רבני אירופה, ירושלים

57.   תל תלפיות                      ישיבה גדולה חב"ד, בודפשט

58.   תפארת ישראל                קובץ לחסידי בית רוז'ין, ירושלים       

מפתח  השמות


אבינר, ר' שלמה 150, 193

אוברלנדר, ר' ברוך 102

אזואלוס, ר' שלמה 41

אייזנשטיין, ר' אברהם חיים 73

איצקוביץ, ר' נתן נטע 58

אלישיב, ר' יוסף שלום 54, 69

אנצ'לוביץ, אלישע 219

אפשטיין, ר' יעקב 141, 178, 181

אריאל, ר' יועזר 198

אריאל, ר' יעקב 226

בודה, אריאל 51

בירדוגו, ר' דוד 163

בן משה, ר' גדעון 45

בנר, ר' אריאל 146

בסיס, ר' עזריה 22

בצרי, ר' משה 36

בקשי דורון, ר' אליהו 35, 53, 56, 161, 175, 180, 183, 191, 197

בר און, אלחנן 188

בר שלום, ר' יוסף 1, 4, 8, 12, 16, 17, 19, 20, 21, 23, 38, 67, 103, 108, 118, 133, 139, 172, 206

גולבסקי, ר' חיים דובר 167

גולדמינץ, אברהם יעקב 164

גולדשטיין, רועי 154

גורטלר, ר' נחום שמואל 213, 214, 220, 221

גיל, נח 144

גניזי, ר' יעקב 152

גרינולד, ר' יוסף 5

דובדבני, ר' אורן 202

דוד, ר' שמואל 195

דויטש, ר' חיים צבי 171

דור, ישראל יהודה 13

דורי, ר' אברהם 158

דייטש, ר' מתתיהו 6, 95, 105, 112, 116, 140

דין, ר' בניהו 98, 123

דיין, ר' יצחק 194

דיכובסקי, ר' שלמה 188

הגר, ר' מנחם דוד 5, 145

הלברשטם, ר' יקותיאל יהודה  162, 225

הלפרין, ר' לוי יצחק 61, 177

הלפרין, ר' מרדכי 170, 193

הנקין, ר' יהודה הרצל 204

הרשקוביץ, בת שבע 201

ווזנר, ר' שמואל 89, 177

וונדר, ר' מאיר 142

וידאל, ר' חיים 189

וייס, ר' אשר 156, 229

וייס, דוד ב 188

וייס, ר' חיים יוסף דוד 65

זילברשטיין, ר' יצחק 48, 94, 149, 159, 170, 208

זעפרני, ר' שמואל 157

חורב, ר' משה 7

חנונו, ר' אברהם 33

חנניה, ר' אשר 30, 34, 43, 119

טהרני, ר' דוד 135

טנדלר, ר' משה דוד 129

יוסף, ר' עובדיה 3, 216

יפה-שלזינגר, ר' מרדכי 32, 203

כהן, ר' אפרים רחמים 182, 199

כהן, ר' זבדיה 18

הכהן, ר' משה כלפון 2, 14, 31, 37, 71, 77, 78, 101, 106, 115, 120, 148, 200, 211, 217, 224, 228

הכהן, ר' נסים 24, 79, 111, 207

כלף, ר' אביעד 27

לוי, דורון 154

לוי, ר' משה 42

לוין, תומר מאיר וישעיהו 9

ליאור, ר' דב 184

ליכטנשטיין, ר' אהרן 227

ליסיצין, ר' יחזקאל 155

לנדאו, ר' דב 63

מאזוז, ר' מאיר 199

מוזסון, ר' יעקב שלמה 130

מונק, ר' שמואל דוד 97

מושקוביטש, ר' יואל צבי 59

מזרחי, ר' שלום יצחק 91-93, 96

מצגר, ר' יונה 176

משאש, ר' שלום 215, 216

נהרי, ר' מימון 222

נוימן, מנחם 212

נמיר, סודי 134

נעים, ר' חיים 74

נשר, ר' בן ציון 28, 44, 57, 85, 87, 124, 128, 173

סופר, ר' ישועה חויתה 11, 26, 68, 80, 122

סיימון, ר' ברוך חיים 10

סעדון, ר' חנינא בוגיד 15, 81, 82, 88, 99, 113, 121, 127, 137, 174

סקס, ר' משה 25, 62, 64, 66, 107, 114

עובדיה, ר' יוסף 110

עוזיאל, ר' בן ציון מאיר חי 40, 55

עמאר, ר' שלמה משה 22, 74, 86, 216

ערוסי, ר' רצון 169

פדווה, ר' חנוך הניך 60

פולק, ר' אהרן 117

פלברבוים, מרדכי 143

פלדמן, ר' זאב 89

פקטר, ר' אברהם אבא 210

פרבשטיין, ר' משה מרדכי 47

פרוור, ר' דוד 186

פרידמן, אלון 104

פריינד, ר' שלמה 46

צינר, ר' גבריאל 205

קולדצקי, ר' אביעזר 52

קושלבסקי, ר' צבי 76

קטן, חנה 160

קטן, ר' יואל 160, 212

קלויזנר, ר' משה מאיר 90

קליין, ר' מנשה 147, 209

קליין, ר' משה שאול 164, 179

ראטה, ר' יחזקאל 65

רביץ, ר' אברהם 168

רובין, ר' יצחק מרדכי 39

רובינשטיין, ר' אלתר אליהו 84

רוזנבוים, ר' מוזס חיים ליטש 185

רפפורט, ר' שבתי א 198

רקובסקי, ר' יעקב 151

שבדרון, ר' שלום מרדכי 75, 190

שולמן, ר' לוי 48

שוסהיים, אלי יוסף 170

שורץ, ר' אברהם יונה 65

שורץ, ר' חיים יעקב 153

שורץ, ר' יחזקאל אהרן 223

שורץ, ר' יקותיאל שלמה 65

שטיינברג, ר' אברהם 132

שטיינמץ, ר' יוסף 65

שטרן, ר' יעקב מאיר 126

שטרן, ר' משה 5

שטרן, ר' שמואל אליעזר 50

שינברג, ר' חיים פנחס 29

שכטר, ר' אלימלך 218

שכטר, ר' יצחק שמואל 83, 125, 136, 138, 196

שכטר, ר' צבי 49

שלזינגר, ר' אליהו 50, 165

שמש, ר' אברהם אופיר 100

שניאורסון, ר' שמואל 131

שפרן, ר' יגאל 109

שפרן, ר' מנחם מנדל 166

שרגא, ר' ברוך 192

שרייבר, ר' יששכר 70


מפתח הענינים

אבהות 281; אבולוציה ויהדות 193; אבילות 181; אהל חיים 177; אוטיסטים 110; אולטרה סאונד 159; אונן 176; איברים 169, 170; אידס 156; איטר 9-13, 224;  אילם 141; אינפוזיה 89, 90, 157; אלרגיה 94; אמצעי מניעה 187; אצבע 171; אשך 188; אשר יצר 1-3; אשת איש 207; אתרוג 94.

בדיקת רקמות 192-193; בוילר 43; בטאון 144; ביבליוגרפיה 142; ביצה 64; ביצית 187, 197, 226; ביקור חולים 145, 146; בישול 42; בית חולים 16, 47, 49, 57, 174; ברכות 24, 25; ברכת הלבנה 68; בשר 58, 82; בשר בחלב 98, 99.

גבס 6, 7, 23; גוסס 153, 173; גט 217-215; גידם 93, 139; גילוח 106; גירושין 211-214, 211-218, 220, 221; ג'ל 44; גלולות 45, 63; גניקולוגיה 187; גר 53, 136; ג'רבה 78.

דיאטה 67; דילול 229; דכאון 201; דם 162-164; דנ"א 179, 180.

הבדלה 84; הגומל 2, 26, 27; הדלקת הנרות 31; הומיאופתיה 143; הוצאה 36, 37; הזרעה מלאכותית לאחר המוות 199; היסח הדעת 116; היתר מאה רבנים 185; הכנסת כלה 126; הנשמה 156; הפלות 54, 227-229; הפריה מלאכותית 195-199; הקאה 25; הרדמה 132, 133; הריון 61, 159, 200, 203; השתלות 167.

זקן 176, 206; זרע 188, 189; זרע לבטלה 204.

חובש 157; חולים 48, 51, 58, 151-155; חומט 100; חוקי אבולוציה ויהדות 193; חליצה 223, 224; חציצה 117-119; חרם דרבנו גרשום 182; חרש 14, 41, 86, 96, 191, 218, 219, 224, 225.

טבילה 113, 117-119; טומאה 177; טומטום 135; טחורים 116; טיי זקס 213.

יבם 222; יולדת 27, 55-57, 78, 79, 203; יום טוב 75, 76; יום כיפור 56, 87-90; יושב 19; יחוד 205, 206; יין 74.

כדורים 24, 88, 108; כהנים 18, 19, 171, 173, 178, 183, 184; כלב 22; כליות 166, 168; כסא  גלגלים 20, 36, 37; כשרות 100.

לב 4; לולב 93; לחץ דם 228; לידה 161, 170, 174, 201.

מגילה 96; מדידת חום 63; מומחה 149; מח עצמות 165; מחלות 214; מחשב 41; מילה 127-135; מינקת 39, 79, 80, 95, 111, 207; מיסטיקה 150; מכשיר אדים 42; מכשיר שמיעה 40; מלח 97; ממזר 193; מנחה 28; מנין 15; מפגר 35; מפתח מוער 142.

נדה 111-116; נדרים 120-124; נזיקין 189, 225; נחם 85; נטילת ידים 23; ניסויים 151; נישואין 210; ניתוח 109, 115, 172, 209; ניתוחי מתים 175; נכרים 135; נשים 172, 181; נשימה 63.

סוכה 91, 92; סוכרת 60-62; סומא 21, 22, 31, 217; סוס 181; סירוב 152, 155;  סירוס 190; סקר 147.

עבודה זרה 150; עדשות 33, 34; עובר 52, 160, 208; עור 119; עינים 118, 130, 131; עישון 38, 76, 102-104; עכבר 101; עליה לתורה 20, 21, 35; עצמות 178; עקרב 26; עקרות 183, 184, 186, 213; ערלה 140; עשבים 143.

פדיון הבן 137, 228; פוריות 186-188; פיקוח נפש 46, 47; פסח 69-74; פסיכולוגיה 204; פסיכיאטריה 202; פפאיה 140; פצוע דכה 189, 190; פצע 66, 111; פריעה 134.

צביעה 60, 62, 107; צדקה 123, 125, 126; צהבת 128, 129; צום גדליה 78; צמח 182; צניעות 181, 186.

קבורה 180, 181; קונכיות 39; קטטר 1; קידוש 30, 32; קידושין 208, 209; קיטע 222, 223; קנה 175; קעקע 105.

רגלים 139; רופאים 48-50, 112, 136, 148, 149; רחם 113, 114, 229; ריח 16; ריסוק 45; רקמות 192, 193.

שבת 29-67; שובבי"ם 81; שוטה 15, 101, 167, 185, 200, 202, 220; שיבוט 194; שיירת הדסה 180; שיניים 65, 70, 117, 158; שיתוק 5, 215; שכיב מרע 221; שליח 124, 215-217; שליח ציבור 14, 18, 20; שלשול 2, 3; שם ה' 138; שמות 17, 147; שערות 108; שתן 212.

תוספת שבת 29; תחבושת 8, 115; תסמונת דאון 210; תענית 81-77; תענית אסתר 95; תפילין 4-13; תפירות 119; תקיעות 86; תרומות 141; תרומת איברים 169, 170; תרומת דם 162-164; תרופות 32, 59, 71-73, 75; תשעה באב 78, 82-85; תשעת הימים 82.

א. תפילין, תפילה, ברכות                                                          

1.      ברכת אשר יצר במי שיש לו קטטר. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"ג, סי' א, עמ' א-ג.

מכיון שמטפטף כל הזמן-יברך אחרי הפסקה, או כשמוציאים את הקטטר.

2.      ברכות אשר יצר והגומל בשתה סם המשלשל. הרב משה כלפון הכהן. שואל ונשאל, ח"ד, או"ח, עמ' יג, ח, סי' ל, טו.

יברך אשר יצר בכל פעם, ואין זו ברכה לבטלה. הלך לחצר והתעלף, יברך הגומל בשם ומלכות.

3.      ברכת אשר יצר בכל פעם כששתה סם המשלשל. הרב עובדיה יוסף. ויען שמואל, ד, תשס"א, כג-כו.

יברך על כל פעם, ולא ימתין  עד שנדמה לו שזו הפעם האחרונה.

4.      הנחת תפילין במי שלבו בצד ימין. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"א, סי' ה, עמ' כג-כו.

יניח תפילין על יד שמאלו ככל אדם, ויוצא בזה ידי חובתו.-בעמ' קכט מיישב קושיא על הפסק שאשה תקשור תפילין על זרוע בעלה החולה.

5.      הנחת תפילין כשידו משותקת. שאלת הרב מנחם דוד הגר, ותשובות הרבנים יוסף גרינולד ומשה שטרן. אהל משה (חיפה), ט, תשנ"ט, מג-מו.

ישתדלו שיניח לו איש או אחות בכפפות, ולא יברך.

6.      הנחת תפילין של יד על שמאלו שחבשוה בגבס. הרב מתתיהו דייטש. נתיבות אדם, ח"א, סי' ג, עמ' ו-י.

יניח על הגבס בלי ברכה ויכסה, ויברך על תפילה של ראש.

7.      הנחת תפילין במי שיש לו גבס בזרועו השמאלית. הרב משה חורב. ויען שמואל, ד, תשס"א, קל-קלג.

יכול לכרוך את הרצועות על הגבס ולברך.

8.      רצועות תפילין של יד על תחבושת. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"ג, סי' ד, עמ' יז-כה.

לכתחילה יסיר את התחבושת לזמן התפילה, ובדיעבד יכול לכרוך רצועות עליה רק אם זה קשה, כואב, או שחושש לזיהום.

9.      האיטר בהלכה. תומר מאיר וישעיהו לוין. ג­לות, י, תשס"א, 99-112.

סקירת דינו של האיטר במכלול דיני קיום המצוות.

10.   איטר בהנחת תפילין. הרב ברוך חיים סיימון. בית יצחק, כו, תשנ"ד, 202-211.

בירור דיני האיטר לסוגיו לגבי תפילין וכתיבת סת"ם.

11.   הנחת תפילין במי שכותב ביד שמאל, ולשאר המלאכות מסתייע בשתיהן. הרב ישועה חויתה סופר. ישועה ורחמים, או"ח, סי' א, עמ' א.

יניח בשמאלו, אבל לדעת המגיה הרב רפאל כהן יניח בימין.

12.   באיזו יד יתפוס איטר את המצוה. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"ב, סי' לה, עמ' קנז-קסב.

יתפוס בימין כל אדם ויברך, וכן מנהג העולם. בדיעבד אם בירך בימין שלו-יש לו על מי לסמוך.

13.   איטרי יד. ישראל יהודה דור. (ירושלים?), דרשת הבר מצוה בשבת חנוכה תשנ"ט, 18 עמ'.

14.   אם יכול מי שאינו שומע להיות ש"ץ ובעל קורא. הרב כלפון משה הכהן. שואל ונשאל, ח"ג, עמ' ט, סי' נא.

אין לפוסלו לתפילה, אבל יקרא בתורה רק אם הוא בקי ואינו טועה.       

15.   צירוף שוטה למנין. הרב חנינא בוגיד סעדון. מגיד תשובה, ח"ו, או"ח, סי' טו, עמ' מב.

אין מצרפים למנין חסר דעת שאינו יודע להתפלל ולענות אמן.

16.   ברכה בחדר בבית חולים שיש בו ריח רע. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"ב, סי' ג, עמ' כ-כב.

יכול לברך אם מקור הריח מכוסה או שאין בו ממש.

17.   הזכרת שם החולה בתפילתו. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"ג, סי' יג, עמ' סג-סז.

המתפלל על החולה שלא בפניו-יזכירו בשמו ושם אמו.

18.   ברכת כהנים על ידי שליח ציבור כהן כששאר הכהנים קולם חלוש. הרב זבדיה כהן. בית הלל, ו, תשס"א, מ-מב.

במושב זקנים הנהיגו על פי הרב עובדיה יוסף שש"ץ כהן ישא כפיו כשקולו רם ונישא.

19.   ישיבת זקן או חולה בשעת ברכת כהנים. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"ב, סי' כו, עמ' קכו-קכח.

אדם חלש ותשוש רשאי לשבת, ובמיוחד כשהחזנים מאריכים.

20.   נכה בכסא גלגלים. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"ג, סי' כד, עמ' קא-קד.

אל יהא שליח ציבור או בעל קורא. בבית כנסת קטן ולעתים רחוקות-מותר להעלותו לתורה.

21.   עלית סומא לתורה בזמננו. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"ג, סי' כג, עמ' צח-קא.

כשיש מנהג להעלותו יעלוהו, ואם אין מנהג או שתיגרם מחלוקת-אל יקראו לו לתורה.

22.   כניסת סגי נהור לבית כנסת עם כלב נחיה. הרב עזריה בסיס, הרב שלמה משה עמאר. שמע שלמה, ח"ד, או"ח, סי' ג, עמ' י-יז.

יש כמה צדדים להקל.

23.   נטילת ידים במי שיש לו גבס על יד אחת. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"ג, סי' ל, עמ' קכ-קכב.

יטול ידים בברכה על ידו הבריאה.

24.   ברכה על כדורים מתוקים. הרב נסים הכהן. מעשה נסים, ח"ג, סי' מ, עמ' סו.

מברך עליהם שהכל כסוכריות.

25.   אכל והקיא לגבי ברכה וקידוש. הרב משה סקס. שו"ת מתנת משה, סי' ט, עמ' ל.

הלכה כאחרונים הסוברים שיברך ברכה אחרונה. ידי קידוש במקום סעודה יצא.

26.   ברכת הגומל במי שנשכו עקרב ונתרפא. הרב ישועה חויתה סופר. ישועה ורחמים, או"ח, סי' יח, עמ' כח-כט.

בגלל הנשיכה נעשה חולה בכל איבריו ויברך.

27.  ברכת הגומל ליולדת. הרב אביעד כלף. המאיר לארץ, 41, תשס"א,    30-39.

כללי הברכה והנוהג אצל יולדת.

28.   תשלומי תפילת מנחה שהיה פטור ממנה בגלל הבאת חולה לבית חולים. הרב בן ציון נשר. שו"ת אבן פנה, ח"ב, תש"ס, סי' ה.

יתפלל ערבית שתים, מפני שיכל להתפלל מנחה לפני שטיפל בחולה.

ב. שבת

29.   העוסק במלאכות דאורייתא סמוך לשבת לצורך חולה שיש בו סכנה, אם יקבל עליו תוספת שבת. הרב חיים פנחס שינברג. עם התורה, מהד' ד, חו' ו, תשס"א, יז-כה.

חייב לקבל תוספת שבת אם לא ימעט בגלל זה מהצלת החולה, ולא יוסיף שום טירחה.

30.   קידוש לחולה קודם שהמקדש קיבל שבת. הרב אשר חנניה. שו"ת שערי יושר, ח"ב, או"ח, סי' מא, עמ' קמח.

הרב שלמה זלמן אוירבך הורה שבשעת הדחק מוציא ידי חובה.

31.   סומא בהדלקת הנרות. הרב כלפון משה הכהן. שואל ונשאל, ח"ג, עמ' י, סי' נד.

ידליק בברכה בסיוע אחר.

32.    נטילת תרופה עם מים בשבת לפני הקידוש. הרב מרדכי יפה-שלזינגר, לרב מנחם דוד הגר. בגדי מרדכי, ח"ב, סי' ה, עמ' רכד-רכה.

מותר לה ליטול התרופה, במיוחד אם תתפלל ערבית תחילה.

33.  השריית עדשות מגע רכות בליל שבת בחומר מנקה. הרב אברהם חנונו. קול התורה, נ, תשס"א, רלו-רלט; רבעון קרית ספר, 10-11, תשס"א, מג-מה.

הרב יוסף שלום אלישיב פסק שינקה אותם בערב שבת, וישרה אותם בליל שבת בחומר שאינו מנקה רק שומר שלא יתייבשו.

34.  הכנסת עדשות מגע בשבת לתמיסה המיוחדת להם. הרב אשר חנניה. שערי יושר, ח"ב, או"ח, סי' מד, עמ' קנד-קנו.

יש להחמיר שלא להכניס לתמיסת רניו, והמיקל יש לו על מי לסמוך. לתמיסת מי מלח סליין מותר לכתחילה, ובלבד שלא ירחצם אחר כך במי סבון.

35.   חיוב מצוות בילד מפגר, ועליתו לתורה בבר מצוה. הרב אליהו בקשי דורון, לרב שלמה אזואלוס. בנין אב, ח"ד, סי' ו, עמ' מד-מט.

פתי שיש לו דעת כפעוטות דינו כגדול, ואם גופו אינו מפותח ימתינו עד שיביא שתי שערות.

36.   טלטול עגלת נכים בשבת במקום שאין עירוב. הרב משה בצרי. בית אהרן וישראל, צב, תשס"א, פה-קג.

בירור אופני ההיתר כשיכול להסיע העגלה בעצמו, ואם לא-על ידי נכרי או קטן שאינו בנו.

37.   הליכה לבית הכנסת בשבת בעגלה בעלת שלושה גלגלים. הרב כלפון משה הכהן, לרב חויתה הכהן. שואל ונשאל, ח"ג, עמ' כח, סי' קיח.

מי שאינו יכול ללכת ברגליו ואין שם עירוב יסדר מנין בביתו, או שישכור גוי להוליכו, אבל לא על ידי קטן.

38.  הדרכת בעל תשובה לצמצם את העישון בשבת. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"א, סי' לט, עמ' קמה-קמח.

המיומנים בכך ידברו עמו בלשון שלילית שלא יעשן כהרגלו, ויגלגלו עמו בנחת עד שיפסיק לעשן בשבת.

39.   השימוש בשבת בקונכיות (כלי קיבול לחלב) לאשה מינקת. הרב יצחק מרדכי רובין. צֹהר, ט, תשס"א, תלה-תלז.

בירור אם החלב נאסר מדין משקין שזבו, ואם לכלי יש דין מוקצה.

40.   השימוש במכשיר שמיעה. הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, בתש"ט. שו"ת משפטי עוזיאל, ח"ח, או"ח, מהד' תליתאה, סי' נה, עמ' קכט.

כשראה את המכשיר חזר בו ממה שהתיר בעבר ביום טוב, ומתיר רק כשפתוח מערב שבת בלי לסוגרו.

41.   תקשור באמצעות מחשב לחרש אילם בשבת. הרב שלמה אזואלוס. ממעיין מחולה, 10, תשס"א, 103-110.

במחשב המדובר אין שאלה של הבערה, הכתיבה אינה מתקיימת, ולכן אפשר לתקשר אתו את הנחוץ בלבד כדין חולה שאין בו סכנה.

42.   איסור בישול במכשיר אדים בשבת. הרב משה לוי. ויען שמואל, ח"ד, תורת משה, סי' ט, עמ' עג-עד.

יש בזה איסור אע"פ שהמים מתאדים אח"כ לגמרי.

43.   הדליקו בוילר לחולה בשבת. הרב אשר חנניה, לרב אפרים גרינבלט. שערי יושר, ח"ב, או"ח, סי' מט, עמ' קע-קעב.

יש חילוקי דינים אם מותר לבריא להשתמש במים כאלו.

44.   שימוש בג'ל בשבת. הרב בן ציון נשר. אבן פנה, ח"ב, סי' כט.

נשים המורחות בזה את פניהם לעדן את העור, יימנעו בשבת בגלל שזו רפואה, ממרח ונולד.

45.   ריסוק גלולה במכשיר מיוחד בשבת לחולה שאין בו סכנה. הרב גדעון בן משה. בית הלל, ו, תשס"א, כה-כז.

פרטי ההלכות של ריסוק הכדורים בכלים השונים.

46.   חילול שבת לפיקוח נפש. הרב שלמה פריינד. עטרת שלמה, ו, תשס"א, רד-ריג.

בירור פסקי רבי שלמה זלמן אוירבך מתי לנתח כשיש סיכון, ומתי להמתין בשב ואל תעשה.

47.   החיוב למנוע צורך לעשות מלאכת פיקוח נפש בשבת. הרב משה מרדכי פרבשטיין. צהר, ט, תשס"א, שנח-שסה.

אין אשה צריכה להתקרב ביום ששי לבית חולים שמא תלד בשבת.

48.   עניני רפואה בשבת. הרב יצחק זילברשטיין. צֹהר, ט, תשס"א, רעה-רעז.

ד' תשובות על נסיעת רופא ברחוב ראשי, ניתוח ביום ששי, ועוד.- בעמ' תריז-תרכב כתב הרב לוי שולמן על חולה שאין בו סכנה-לבירור גדריו. 

49.   הנהגות רופא בבית החולים בשבת. הרב צבי שכטר. בית יצחק, כד, תשנ"ב, 113-117.

פירוט הענינים שיש לרופא לשים לב אליהם כשנמצא בשבת בבית החולים.

50.   העדפה בין רופא שומר מצוות ושאיננו. הרב שמואל אליעזר שטרן. בית הלל, ה, תשס"א, עו-פו. הרב אליהו שלזינגר. פא-פו.

לכתחילה יפנה לשומר המצוות כדי שלא ירבה בחילולי שבת מיותרים.

51.   הטיפול בשבת בחולה שאין בו סכנה. אריאל בודה. פירות אילן, י, תש"ס, 242-251.

דרכי הטיפול בתרופות וזריקות במי שמוגדר כחולה שאין בו סכנה.

52.   חילול שבת לצורך הצלת עובר. הרב אביעזר קולדצקי. עטרת שלמה, ו, תשס"א, רכה-רלא.

מחללים שבת להצלתו בין בודאי הצלה ובין בספק, ומנתחים את האם.

53.   חילול שבת על בן גרים שעדיין לא מל. הרב אליהו בקשי דורון. בנין אב, ח"ד, סי' נט, עמ' רסה-רסט.

יכולה גיורת לנסוע בשבת לבית חולים עם בנה החולה שטרם נימול כאשר הנהג נכרי.

54.   חילול שבת למניעת הפסקת הריון. הרב יוסף שלום אלישיב, לד"ר אלי שוסהיים, בתשנ"ו. צֹהר, ט, תשס"א, קצב.

מותר לדבר בטלפון בשבת בשינוי להשפיע על אשה שלא תפיל.

55.   בדיני היולדת. הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, בתשי"ג. משפטי עוזיאל, ח"ח, סי' נו, עמ' קכט-קל.

בירור ההבדל בין שבת שמחללין עליה גם אם אינה מרגישה בסכנה, ובין יום כיפור שאין מאכילין אותה כששותקת.

56.   יולדת תוך שלושה ימים לדין שבת ויום כיפור. הרב אליהו בקשי דורון. בנין אב, ח"ד, סי' טז, עמ' עט-פג.

דיון על האומרת בריאה אני והרופאים מסכימים עמה, אם יחללו עליה את השבת, ואם תאכל פחות מכשיעור.

57.   הסעת יולדת לבית חולים מרוחק בשבת. הרב בן ציון נשר. אבן פנה, ח"ב, סי' ל.

זה בכלל יתובי דעתא, ואינה צריכה לנסוע לבית חולים הקרוב.

58.  חולה שיש בו סכנה וצריך לבשר בשבת. הרב נתן נטע איצקוביץ. המתיבתא, תשנ"ד, תלא-תלט.

דיון בדעות הפוסקים באו"ח סי' שכח סעיף יד.

59.   דיני לקיחת תרופות בשבת. הרב יואל צבי מושקוביטש. בית הלוי, ה, תשס"א, קעט-קצה.

מכלול הלכות התרופות בשבת עם מקורות.

60.   צביעה בשבת לצורך בדיקה אצל הסובל מסוכרת. הרב חנוך הניך פדווה, לרב יצחק טוביה וייס, בתשל"ז. קול התורה, נ, תשס"א, יא-יד.

יש להעדיף בדיקה על ידי נייר מיוחד מאשר ע"י בדיקת המים.

61.   כניסה להריון של חולת סוכרת כשברור שיצטרכו לחלל שבת בבדיקות סוכר קבועות. הרב לוי יצחק הלפרין, לרב יהושע נויבירט. עטרת שלמה, ו, תשס"א, עט-צד.

אין לאסור לה להיכנס להריון.

62.   גרם כתיבה וצביעה. הרב משה סקס. מתנת משה, סי' לה, עמ' נג.

קנה ששמים בשתן לדעת מתי הביוץ או לחולי סוכרת, ראוי שישימוהו תחילה ואז ישתין עליו כלאחר יד.

63.   מדידת חום בשבת. הרב דב לנדאו. המודיע, י"ז טבת תשס"א, ג. נטילת גלולות בשבת. כ"ד טבת, ג. טיפול בכלי נשימה. ב' שבט, ג. רפואה בשבת. ט' שבט, ח, ואילך.

סיכום דעות הפוסקים על המדידה והמדחום, לקיחת כדורים, ובעיות רפואיות בנשימה.

64.   שתית ביצה חיה בשבת. הרב משה סקס. מתנת משה, סי' לו, עמ' נד.

ספק אם זו רפואה לצרידות, ומותר בצינעה.

65.   החזרת פלטה לישור שיניים בשבת. הרבנים יחזקאל ראטה, אברהם יונה שורץ, חיים יוסף דוד וייס, יוסף שטיינמץ, יקותיאל שלמה שורץ. אור ישראל, כג, תשס"א, לב-נו.

המשיבים חלוקים אם אסור משום מכה בפטיש או לא.

66.   הדבקת איספלנית (פלסטר) חתוכה (פרפר) בשבת. הרב משה סקס. מתנת משה, סי' מב, עמ' סה-סז.

סביר לאסור, כי יש תפירה באדם לקרב שולי הפצע זה לזה.

67.   דיאטה בשבת. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"א, סי' לו, עמ' קלו-קלח.

אפשר למעט מתענוגי האכילה המשמינים, אבל יש לאכול שלוש סעודות בפת ובבשר.

68.   חולה שאינו יכול לצאת לחוץ לברכת הלבנה. הרב ישועה חויתה סופר. ישועה ורחמים, או"ח, סי' כח, עמ' מד-מה.

מכיון שאור הלבנה נכנס לביתו, יכול לברך בשם ומלכות.

ג. מועדים

69.   מהלכות הפסח לחולה. הרב אצ"י. רובו לפי פסקי הגרי"ש אלישיב. בני ברק, קופת חולים לאומית, (תשס"א), 16 עמ'.

70.   בליעות של חמץ בסתימות וכתרים בשיניים. הרב יששכר שרייבר. קול התורה, נ, תשס"א, קלג-קלט.

הטעמים שנוהגים לאכול בפסח דברים חמים וחריפים.

71.   סמי רפואה בפסח. הרב כלפון משה הכהן. שואל ונשאל, ח"ג, עמ' ל, סי' קכג.

ישאל רופא אם יש בהם חמץ, ואם הוא חולה שיש בו סכנה שחייב ליטלם בפסח.

72.   תרופות חמץ לחולה או לתינוק בפסח. הרב מרדכי קנר. קול התורה, נ, תשס"א, קכב-קכד.

מנהג העולם להקל לתת להם גם אם התרופות טעימות.

73.   תרופות בפסח. הרב אברהם חיים אייזנשטיין. תפארת ישראל, מז, תשס"א, 11-18.

בירור כל החששות העולים, והוראות הרבנים להלכה.

74.   שתית יין לארבע כוסות במי שהיין מזיקו. הרב חיים נעים, הרב שלמה משה עמאר. שמע שלמה, ח"ד, או"ח, סי' יא, עמ' מז-מט.

יכול לצאת בשריית מי צימוקים.

75.  רפואה ביום טוב. הרב שלום מרדכי שבדרון. אהלי שם, תשנ"ח, סי' ו, עמ' פה-קא.

לדעת רוב הראשונים אין לשתות תרופה ביום טוב.

76.   עישון ביום טוב. הרב צבי קושלבסקי. צֹהר, ט, תשס"א, רפח-רחצ.

אין להחשיבו כדבר השוה לכל נפש, ואסור לעשן ביום טוב.

77.   תענית במי שקם מחוליו וחושש שהמחלה תשוב. הרב כלפון משה הכהן. שואל ונשאל, ח"ג, עמ' יב, מא, סי' עא, קפו.

לא יתענה כשמרגיש שנשאר בו קצת חולי, והרופא אומר שלא יתענה.

78.   מנהג ג'רבה בעוברות ומניקות בארבעת התעניות. הרב כלפון משה הכהן. שואל ונשאל, ח"ד, או"ח, עמ' ד, טו-יז, ג, סי' ח, לח, ז.

בג'רבה נמשכים אחר דעת מרן, ולא יתענו.-בעמ' ה סי' ט דיון לגבי תענית תשעה באב לחיה כל ל' וחולה כל גופו.-בעמ' יא סי' כד הקל בצום גדליה דחוי לחולה שעדיין לא הבריא כראוי.

79.   יולדת אחר שלושים ומניקה החוששת שבתענית תאבד נוזלים. הרב נסים הכהן. מעשה נסים, ח"ג, סי' קח, עמ' קה.

בשאר תעניות תאכל ותשתה כל חצי שעה פחות מכשיעור. ביום כיפור ובתשעה באב תתיעץ עם רופא שומר מצוות.

80.   עוברות ומיניקות בתענית שגוזרים על הציבור. הרב ישועה חויתה סופר. ישועה ורחמים, או"ח, סי' מד, עמ' סד-סה.

אין מחמירים עליהם להתענות.

81.   הרגיל להתענות בשובבי"ם וחלה. הרב חנינא בוגיד סעדון. מגיד תשובה, ח"ו, או"ח, סי' סז-סח, עמ' פה-פז.

יש להקל לו גם בלי התרה, אבל לא לנדרה להתענות שני וחמישי בעת צרה וחלתה.

82.   בשר בתשעת הימים לחולה או יולדת. הרב חנינא בוגיד סעדון. מגיד תשובה, ח"ו, או"ח, סי' נט, עמ' פ.

יש להקל גם לחולה שאין בו סכנה.-בסי' סג עמ' פג הקל גם בתשעה באב ליולדת תוך שלושים יום.

83.   גדר יולדת לגבי אכילה בתשעה באב. הרב יצחק שמואל שכטר, לרב אברהם יוסף שורץ. שו"ת ישיב יצחק, ח"ג, סי' ט, עמ' פט-צא.

מסתמך על שו"ת דברי יציב, או"ח, ח"ב, סי' רלג, שעם התקדמות הרפואה כיום אין להקל ליולדת לאכול בתשעה באב, אלא אם כן מצבה מחייב זאת.

84.   הבדלה באמצע תשעה באב לאשה הצריכה לאכול. הרב אלתר אליהו רובינשטיין. ד' אמות של הלכה, ז, תשס"א, כח-לה.

עדיף שיבדיל הבעל והאשה תשתה, משתבדיל היא בעצמה.

85.   חולה שצריך לאכול בתשעה באב, אם יאמר נחם בברכת המזון. הרב בן ציון נשר. אבן פנה, ח"ב, סי' סג.

יאמר נחם בברכת המזון ואיננו הפסק.

86.   יציאה ידי חובת שמיעת שופר ממי שמדבר ואינו שומע מחמת דלקת חריפה. הרב שלמה משה עמאר. שמע שלמה, ח"ד, או"ח, סי' יז, עמ' צו-קה.

אין יוצאים בתקיעות של מי שאינו שומע, כי אינו שייך במצוה זו.

87.   נטילת אמצעים בערב יום כיפור להקלת הצום. הרב בן ציון נשר. אבן פנה, ח"ב, סי' ע.

כל שעושה זאת לפני יום כיפור אין בו כל חשש.

88.   הנחת כדור תחת הלשון ביום כיפור. הרב חנינא בוגיד סעדון. מגיד תשובה, ח"ו, או"ח, סי' עג, עמ' צ.

ישמע לרופא להניח הכדור שהוא קטן ומר תחת לשונו.

89.   אכילה דרך אינפוזיה לחולה המסרב לאכול ביום כיפור. שאלת הרב זאב פלדמן, ותשובת הרב שמואל ווזנר. קול התורה, מט, תשס"א, קכט-קלא.

נתקלקלה ביום כיפור האינפוזיה שהתקינו לו כדי שלא יצטרך לאכול-מותר לו לאכול, אבל אם אינו רוצה בשום אופן-יאמרו לגוי לתקנה.

90.   הזנה רפואית לכל עניני אכילה שבתורה. הרב משה מאיר קלויזנר. עטרת שלמה, ו, תשס"א, רלב-רמט.

בירור אם יש להאכיל זקן או חולה שאינם יכולים לבלוע ויפלטו האוכל, ואם מקיימים המצוה בצנורות שאינם דרך הפה.

91.   פטור מסוכה למשמש את החולה. הרב שלום יצחק מזרחי. שו"ת דברי שלום, או"ח, ח"ה, סי' לא, עמ' ק-קב.

פרטי ההלכות איזה משמש פטור ואיזה חולה.

92.   חיוב סוכה בלילה הראשון לחולה שאינו מסוכן. הרב שלום יצחק מזרחי. דברי שלום, או"ח, ח"ה, סי' לד, עמ' קיד-קיט.

חולה שאין בו סכנה ומצטער חייבים לאכול כזית פת בלילה ראשון בלי ברכה רק בהרהור הלב, אבל פטורים מלינה בסוכה.

93.   נטילת לולב בגידם שאין לו ידים. הרב שלום יצחק מזרחי. דברי שלום, או"ח, ח"ה, סי' מט, עמ' קסו-קסח.

יטול הלולב והאתרוג בזרועו בלי ברכה, ואם אין לו-יכול ליטול בשיניו מבלי לברך.

94.   כשידיו אלרגיות ואינו יכול ליטול האתרוג אלא בכלי כסף. הרב יצחק זילברשטיין. אור תורה (הבאר), ג, תשס"א, נח-ס.

כשאלרגי או שידיו פצועות יכול ליטול בכלי כסף דרך כבוד.

95.   מעוברת ומינקת בתענית אסתר. הרב מתתיהו דייטש. נתיבות אדם, ח"א, סי' כא, עמ' צא-צד.

הרבה פוסקים מקילים במעוברת ומינקת אפילו אינה מצטערת, ואינה צריכה לפרוע התענית.

96.   חרש השומע על ידי מכשיר, לגבי חיוב מקרא מגילה והוצאת אחרים ידי חובה. הרב שלום יצחק מזרחי. דברי שלום, או"ח, ח"ה, סי' צט, עמ' שכח-שלא.

חרש השומע תרועת חצוצרה או על ידי מכשיר או זקן שצועקים באוזניו ושומע, מוציא אחרים ידי חובה. כשאינו שומע חייב לקרוא לעצמו אבל לא לאחרים, אלא אם כן אין אחר שיודע לקרוא להם, ובכל אופן לא יברך.

ד. איסור וטהרה

97.    מלח מלאכותי. הרב שמואל דוד מונק. המאור, שעט, תשס"א, 34-36.

חולה שהמלח מזיק לבריאותו, יש לדון להקל לו להשתמש במלח מלאכותי שנעשה בתרכובת כימית.

98.   רב אשכנזי פסק גם לספרדים שמספיקה המתנת שעה אחת מאכילת בשר עד אכילת גבינה. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, ח"ה, סי' יד, עמ' קמח-קנה.

יש להמתין שש שעות, ואפשר להקל רק לחולה, קטן או יולדת.

99.   חלב לתינוק אחרי בשר או כבד ממועכים מעורבים במים. הרב חנינא בוגיד סעדון. מגיד תשובה, ח"ו, יו"ד, סי' יז, עמ' קכט.                      

אפשר להשקות תינוק כבן שנתיים אחרי הפסקת שעה.

100. התלבטות פוסק הלכה בכשרות תרופה לא מוכרת מסקנקור (חומט רפואי). הרב אברהם אופיר שמש. אסיא, סז-סח, תשס"א, 35-41.

לבטיו של רבי יעקב חגיז בשו"ת הלכות קטנות, ח"א, סי' רנג, רנה, ח"ב, ה, עד שאסר את התרופה.

101. נהיה שוטה גמור, ומרפאים ישמעאלים אומרים שיבריא אם יאכל אפר עכבר שרוף. הרב כלפון משה הכהן. שואל ונשאל, ח"ד, יו"ד, עמ' מו, סי' מה.

דיון אם דבריהם נחשבים כדעת רופא, ואם אפר מותר אפילו לבריא.

102. עישון סיגריות. הרב ברוך אוברלנדר. תל תלפיות, ב, תשס"א, 59-69.

ביאור דעת האדמו"ר מליובאוויטש שלא רצה לאסור את העישון בהחלטיות.

103. עישון סיגריות לאשה. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"א, סי' עא, עמ' רמז-רנ.

מן הראוי שאשה תימנע מעישון, כי אין זה מדרכי הצניעות.

104. התיחסות ההלכה והרפואה למעשן. אלון פרידמן. פירות אילן, י, תש"ס, 301-303.

ספרי הפסיקה בימינו שוללים בתכלית את העישון.

105. קעקוע שעושות נשים לנוי סביב עיניהם ופיהם. הרב מתתיהו דייטש. נתיבות אדם, ח"א, סי' מג, עמ' קסג-קסט.

יתכן שאין בזה איסור תורה של כתובת קעקע, ובכל זאת יש להחמיר על כל פנים מדרבנן.

106. גילוח בתער כשיש לו אבעבועות בפניו. הרב כלפון משה הכהן. שואל ונשאל, ח"ג, עמ' עו, סי' שכט.

אמר לו הרופא שזה נחוץ, יתגלח אצל גוי מבלי לסייע לו בתנועות ראשו.

107. צבע העור שאזל במקצת הגוף או בידים, אם מותר לטפל ברופאים שיהיה הכל צבע אחד. הרב משה סקס. מתנת משה, סי' עה, עמ' קיא-קיג.

מותר, ואין בזה איסור של לא ילבש.

108. כדורים להשחרת שערות לבנות. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"ב, סי' סו, עמ' רנד-רנז.

יש בכך איסור, ויש מתירים אם זה מפריע לו לשידוך או לעבודה.

109. ניתוח להחלפת המין. הרב יגאל שפרן. תחומין, כא, תשס"א, 117-120.

זוהי תועבה ועיוות נפשי, ואשה תשאר אשה למרות כל הניתוחים.

110. לא לשאול באוטיסטים. הרב יוסף עובדיה. אור תורה, תב, תשס"א, תקמג-תקמו.

המתקשר עם אוטיסטים עובר באיסורים של לא יהיה בך קוסם, תמים תהיה, דרכי האמורי.

111. הפסיקה להניק מדד אחד בגלל פצע. הרב נסים הכהן. מעשה נסים, ח"ג, סי' קסז, עמ' קנז.

כשתבריא תוכל לחזור ולהניק את התינוק.-בסי' קסח-קסט עמ' קנח הורה, שמעוברת או מניקה שהרגישה בפתיחת המקור ומצאה את העד נקי-טהורה. אושפזה בבית חולים ומצאה אודם בבגדה ואמרו לה שם שזה מהשתן, מכיון שהיא מסולקת דמים יותר משלוש שנים-טהורה ואינה צריכה טבילה.

112. טהרת אשה אחרי בדיקת הרופאים. הרב מתתיהו דייטש. נתיבות אדם, ח"א, סי' נא, עמ' רי-רלב.

בירור ההלכות כיצד תנהג כשנבדקה באצבע או בכלי, בצילום, זריקות וניפוח.

113. אשה שראתה נקודות אדומות אחרי טיפול כירורגי ברחם. הרב חנינא בוגיד סעדון. מגיד תשובה, ח"ו, יו"ד, סי' לז, עמ' קפא-קצג.

מצדד להתירה, ומביא דבריהם של הרבנים מוסה חדאד ומרדכי אמייס ראב"ד תוניס בתשכ"ה. בסי' מז עמ' קצט התיר לאשה לטבול ביום י"א כדי לטפל בבעלה החולה.-בסי' מט עמ' ר השיב ליולדת שהוציאו ממנה את הולד חתיכות שהוא ספק נפל.

114. טיפולים רפואיים במקור. הרב משה סקס. מתנת משה, סי' ע, עמ' קב-קז.

עשו ביופסיה במי שכבר פסקה לראות שבע שנים ויצא דם-צריכה טבילה.

115. ראתה מחמת תשמיש אחרי ניתוח ותרופות וצריכה חוקן. הרב כלפון משה הכהן. שואל ונשאל, ח"ג, עמ' עח, סי' שמג.

תולה תמיד בניתוח עד שתשמש ולא תמצא דם.-בעמ' פח סי' ת לא התיר לבעל לשמש את אשתו נדה החולה רק בחולי שיש בו סכנה.-בעמ' סג סי' רנט הורה באשה שיש לה רטיה על המכה, שתבקש מהרופא משחה לסילוק נזק המים שבאו על הפצע.

116. היסח הדעת בימי טהרה. הרב מתתיהו דייטש. נתיבות אדם, ח"א, סי' נה, עמ' רנד-רנז.

סברה שראתה כתם מדם נדה ואמרה לה הרופאה שזה דם מכה, יש לדון שתחמיר לספור מחדש, ואין כן דעת הפוסקים.-בסי' נו עמ' רנז-רסד דן ביולדת שהחלה לסבול ממחלת הטחורים, אם יכולה לתלות שהדם שראתה הוא מחמת המכה.

117. חציצה לטבילה. הרב אהרן פולק. אהל משה (חיפה), ט, תשנ"ט, לג-מב.

לקט דעות הפוסקים על סתימות בשיניים, טבעת ברחם, רטיה שעל המכה.

118. טבילה עם עין מלאכותית. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"א, סי' נו, עמ' רד-רו.

כלה שמתביישת ממשפחת החתן בהוצאת העין, או שצריך רופא לכך, יכולה לטבול עם העין, אבל לא כשרגילה להוציא את העין לנקיון.

119. אשה שטבלה כשחתיכת עור תלויה באצבעה או כשיש לה תפירות רפויות. הרב אשר חנניה, לרב אפרים גרינבלט. שערי יושר, ח"ב, יו"ד, סי' י, עמ' רצט-ש.

תחתוך את רצועת העור, ותחזור ותטבול כשאפשר בנקל. בשעת הדחק יש להקל לה לטבול עם התפירות.

ה. נדרים, צדקה, מילה

120. היתר נדר שלא לאכול בשר לרפואתו. הרב כלפון משה הכהן. שואל ונשאל, ח"ג, עמ' נח, סי' רלז.

צריך לברר אם חרטתו היא בעיקר הנדר.

121.        אשה שנדרה שאם תתרפא תלך לבית הכנסת המרוחק. הרב חנינא בוגיד סעדון. מגיד תשובה, ח"ו, יו"ד, סי' נג-נו, עמ' רג-רו.

חילופי שו"ת בתשכ"ז עם הרב מצליח מאזוז על שני נדרים, אם צריך או מועילה להם התרה.

122. נדר לחדש כל שבוע עשרה חידושים ואם לאו יתן צדקה לרמבעה"ן, וכעת תשש כוחו והרופאים אסרו עליו להתאמץ. הרב ישועה חויתה סופר. ישועה ורחמים, יו"ד, סי' צב, עמ' ריא-ריג.

אף כי הוא אנוס על הנדר הראשון חל הנדר השני, ואין לעשות לו התרה.

123. נדר לצדקה לרפואת חולה. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, ח"ה, סי' כא, עמ' ריב-רכ.

נדר בלשון תנאי אם יעמוד פלוני מחוליו ומת, פטור מלשלם.

124. התרת נדרים לחולה על ידי שליח. הרב בן ציון נשר. אבן פנה, ח"ב, סי' סז.

אין להתיר על ידי שליח, וימתין עד שיוכל להתיר בפני שלושה.

125. גבו מעות לצורך רפואת חולה, ואחרי מותה הגיע עוד. הרב יצחק שמואל שכטר, לרב מרדכי יוסף היילפרין. ישיב יצחק, ח"ג, סי' כ, עמ' קסט-קעה.

ישלמו בזה החובות, או יטלום לצורכי היתומים. כשידועים שמות התורמים עדיף לבקש את הסכמתם, ומי שיסרב יחזירו לו את כספו.

126. שינוי ממעות הכנסת כלה לצורך חולה. הרב יעקב מאיר שטרן. מבית לוי, טז, תשס"א, קא-קח.

קשה להורות לקולא, כי יש בזה חשש גזל עניים. אפשר להקל רק אם נשארו מעות שאין בהם צורך להכנסת כלה.

127. תינוק שחלה ונתרפא ביום חמישי בשבוע. הרב חנינא בוגיד סעדון. מגיד תשובה, ח"ו, יו"ד, סי' סב, עמ' רי-רטז.

דיון אם מלים אותו בו ביום, או ממתינים לו מכיון שהיום השלישי למילתו חל בשבת.

128.        דחית מילת ילד צהוב. הרב בן ציון נשר. אבן פנה, ח"ב, סי' קיב.

ירדה הצהבת ביום רביעי, יעשו את הברית ביום ראשון.

129. צהבת ילודים ומילה בזמנה. הרב משה דוד טנדלר. בית יצחק, כז, תשנ"ה, 107-112.

לאור ממצאי הרפואה כיום יש למול תינוקות שנולדו לתשעה ביום השמיני, אם רמת הבילורובין אינה עולה על 20.

130. מילת תינוק עם הפרשות בעינים. הרב יעקב שלמה מוזסון. בית אהרן וישראל, צה, תשס"א, סה-סז.

בירור אם לסמוך על דעת רופאי זמננו שדלקת עינים אינה מחלה ואפשר למול מיד.

131. המתנה במילת תינוק שחשש בעינו ונתרפא. רבי שמואל שניאורסון, בתרל"ב. אור ישראל, כא, תשס"א, יא-יג, פקסימיל.

צריך להמתין שבעה ימים מהבראתו, ושיהיה לפחות בן שבועיים.

132.        הרדמה במילה. פרופ' אברהם שטיינברג. שנה בשנה, תשס"א,         137-144.

סקירה מדעית והלכתית של הנושא.

133. הרדמת התינוק מעט לפני המילה. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"א, סי' נט, עמ' ריד-ריז.

יש פוסקים שהתירו במילת גדול, אבל בתינוק רצוי למול בלי הרדמה גם אם יבכה קצת.

134.        פריעה בציפורן בברית מילה. ד"ר סודי נמיר. תחומין, כא, תשס"א,   124-131.

אין לחתוך ולפרוע ביחד, אלא לעשותם בנפרד כדעת פוסקי זמננו.

135. נימול בילדותו, ומסתפק שמא המוהל היה גוי. הרב דוד טהרני. ברית אברהם (זיתוני), קט-קיב.

כשאין אפשרות לברר מי היה הרופא כי בית החולים לא שמר את המסמכים, אין צורך להטיף דם ברית.-בעמ' קיב-קיג דן בטומטום שנקרע בשבת ונמצא זכר, אם מילתו דוחה את השבת.

136. רופא שאינו מוכן להסתכן למול את הגר בפני בית דין של שלושה. הרב יצחק שמואל שכטר, לרב אליעזר וולף מטולוז. עץ חיים, ד, תש"ס, שסב-שעח=ישיב יצחק, ח"ג, סי' כב, עמ' קעח-קצד.

        יש לקהל לשלם הוצאות רופא חרדי שיבוא מפריז למול בפני שלושה.

137. פדיון הבן בבא אחרי הנפל. הרב חנינא בוגיד סעדון. מגיד תשובה, ח"ו, יו"ד, סי' עו-עז, עמ' רל-רלה.

אפשר לפדות בברכה כשנשים מעידות שהנפל היה חתיכת בשר בלי שום צורה.

138. הפסקה באמצע כתיבת שם השם לקריאת הצלה. הרב יצחק שמואל שכטר. בית הלל, ה, תשס"א, נ-נד.

        לכתחילה לא יפסיק כשידוע שיש אחר, וגם אינו צריך לכבות את מכשיר הקשר לפני כתיבת השם.

139. גידם שרוצה לכתוב דברי תורה ברגל. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"ג, סי' עג, עמ' רמ-רמד.

יש בזה משום ביזוי כבוד התורה, ומוטב שיכתיב לאחר את חידושיו. כשהוא לבד בבית ומצטער מהבטלה או מחשש שישכח, אפשר להקל לו לכתוב ברגל אחרי שרחץ אותה לפני כן.

140.  קפסולת אבקה ממשקה פרי פפאיה ערלה לחולה שאין בו סכנה. הרב מתתיהו דייטש. נתיבות אדם, ח"א, סי' סג, עמ' שח-שיד.

בעל מנחת יצחק הסכים עמו שיש להתיר, אבל בעל שבט הלוי החמיר.

141. הפרשת תרומה באילם בברכת אחר. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, ח"א, 330-334.

רוב האחרונים חששו לדעת האור זרוע שלא יתרום בברכת אחר אם אין הלה מפריש לעצמו.

ו. רפואה, השתלות

142. מפתח מוער למאמרי רפואה והלכה שנדפסו בספרי השו"ת ובכתבי עת תורניים בשנת תשנ"ו. הרב מאיר וונדר. אסיא, סז-סח, תשס"א,           154-203.

8 פרקים, 67 מקורות, 309 ערכים.

143. מדריך שימושי לעשבי מרפא, בתוספת פירות וירקות מומלצים, כולל תזונה נכונה על פי הרמב"ם ומבוא לשיטת ההומאופטיה, ומפתח דיאגנוזות (סימפטומי מחלות) לפי א-ב. מהדורה שלישית (לפני כן בתשנ"ה ובתשנ"ט). ליקט וערך מרדכי ב"ר יוסף (פלברבוים). בני ברק, מכון מרדכי, תשס"א, 70 עמ'.

144. ורפא ירפא. בטאון ארגון קרן ישעי לרפואה שלמה. העורך נח גיל. גליון 1, 2. ירושלים תשס"א, 2, 2 עמ', איורים. גליון 8, רבעון עמותת קרן ישעי לענייני רפואה והלכה. תשס"ג, 6 עמ'.  גל' 9, 10, 4, 4 עמ'.

145. מצות ביקור חולים בהלכה ובאגדה. הרב מנחם דוד הגר. אהל משה (חיפה), ט, תשנ"ט, טו-כט.

כולל לקט סגולות מהספרים הקדושים לרפואה שלימה.

146. הגדרת חולה לגבי מצות ביקור חולים. הרב אריאל בנר. אסיא, סז-סח, תשס"א, 80-92.

דן גם בביקור חולה נפש או במחלה מדבקת.

147. שם שהוסיפו מחמת חולי. הרב מנשה קליין, לרב דב אהרן בריזמן. זכרון מאיר (שפירא מדרום אמריקה), כז-לג.

שכיב מרע שחי ששה חודשים אחרי הוספת השם ומת, ישתקע שמו הנוסף.-הנשאל כתב על החובה לשתף פעולה עם עורכי הסקר על הגורמים למחלת הסרטן, נא-נד.

148. מדוע לא נזכרים בפוסקים חובת התרפאות וחיובי הרופא. הרב כלפון משה הכהן. שואל ונשאל, ח"ג, עמ' נו, סי' רכה.

בעבר לא היו בתי ספר לרפואה, ספרי ריפוי, הסמכת רופאים ופיקוח עליהם, ולכן לא נתחייבו ישראל ללכת לעובדי עבודה זרה.

149. רופא היכול להינזק מהפניית חולים למומחים מצוינים. הרב יצחק זילברשטיין. ישורון, ח, תשס"א, תקיב-תקטו.

הוראות כיצד לנהוג כשיש רופא מוסמך כאן, ויש מרכזים רפואיים מעולים.

150. רפואה משלימה מיסטית למחצה (רייקי והלינג). הרב שלמה אבינר. עטורי כהנים, 202, תשס"א, 7-18.

אין בה משום עבודה זרה, כישוף או דרכי האמורי, ובכל זאת טוב לא להשתמש בה כי אינה בדוקה, ויתכן שגם אסורה לכמה שיטות.

151. ניסויים רפואיים בבני אדם. הרב יעקב רקובסקי. בית הלל, ח, תשס"א, נז-ס.

אין לערוך ניסוי בחולה אנוש, כי בודאי זה יקרב את קיצו.

152. חובת הרופא לפי הלכה לטפל בחולה סופני המסרב לטיפול רפואי. הרב ד"ר יעקב גניזי. אסיא, סז-סח, תשס"א, 51-71.

בירור חובת הרופא להציל חיים ולטפל בחולה, אבל פעמים הוא יכול להיענות לבקשת חולה להימנע מטיפולים מסוימים.

153. טיפול רפואי וסיעודי בחולה סופני. הרב חיים יעקב שורץ. עץ חיים, ד, תש"ס, שלז-שמג.

פרטי הלכות הטיפול בגוסס.

154. דין חולה סופני והמתת חסד בהלכה. רועי גולדשטיין. פירות אילן, י, תש"ס, 231-235. דורון לוי. 310-315.

סקירת עמדת ההלכה בשאלות אלו.

155. טיפול בחולה מסוכן נגד רצונו. הרב יחזקאל ליסיצין. עטרת שלמה, ו, תשס"א, קלג-קמא.

פרטי ההלכות מתי כופין או מטעין אותו, ומתי מתחשבים ברצונו.

156.        הנשמה מפה לפה. הרב אשר וייס. בית הלל, ז, תשס"א, סד-סה.

מתנדבי הצלה שנקלעו בלי מסכה למצב שדרושה הנשמה מלאכותית, יכולים לסמוך על הרוב שאינו נגוע במחלות מידבקות או באיידס.

157. החדרת אינפוזיה לחולה על ידי חניך בקורס חובשים. הרב שמואל זעפרני. המאיר לארץ, 41, תשס"א, 73-74.

חניך קורס מיומן ותחת השגחה רשאי להחדיר אינפוזיה, ומוטב שיבקש רשות מהחולה.

158. עקירת שן לנוי. הרב אברהם דורי ועוד. בית אהרן וישראל, צא, תשס"א, קלה-קלט.

פוסקי זמננו אינם סוברים כדעת הרב דב לנדאו, ומתירים לצורך ריפוי.

159. בדיקת אולטרא-סאונד לנשים בהריון. הרב יצחק זילברשטיין, לד"ר מיכאל שימל. בית הלל, ח, תשס"א, נה-נו.

הרב חיים קנייבסקי מורה שלא להיבדק כשלא ידועה כל בעיה, כי אז התפילה מועילה יותר.

160.        עובר פגום. הרב יואל וד"ר חנה קטן. תחומין, כא, תשס"א, 107-116.

איבחון מוקדם ומניעת הריון-סקירה רפואית ושאלות הלכתיות.

161. הקדמת לידה. הרב אליהו בקשי דורון. בנין אב, ח"ד, סי' נב, עמ' רלו-רלט.

יש הבדל אם זה מסיבות רפואיות, או לנוחיות הרופא או היולדת.

162. חיוב תרומת דם להצלת חבירו במי שסוג דמו נדיר. רבי יקותיאל יהודה הלברשטם. דברי יציב, ח"ו, חו"מ, סי' עט, עמ' קפו-קצט.

בירור נרחב בצדדי החיוב להצטער בשביל להציל את חבירו כשאין בזה סכנה.

163. האם ניתן לכוף לתרום דם. הרב דוד בירדוגו. שורת הדין, ו, תש"ס, רא-רח.

מעיקר הדין יש לכפות בעל דם נדיר לתרום להצלת נפש, ואפילו רק חסר סוג דם זה במאגר הדם, ומהיות טוב יפייסוהו בממון.

164. תרומת מרכיבי דם בפרזיס (חלק מהדם שנשאב מוחזר לגוף האדם). אברהם יעקב גולדמינץ. אסיא, סז-סח, תשס"א, 93-98.

הרב משה שאול קליין השיב על דעת הרב שמואל ווזנר, שמכיון שכיום אין בכך חשש סכנה, מצוה לתרום דם באופן כזה.

165. גדרי החובה לתרום מח עצמות. הרב אליהו שלזינגר. בית הלל, ז, תשס"א, נח-סג.

ראוי לעשות כן, אבל אי אפשר לכוף כשאין על כך תקנת הקהל.

166. החלטת ההורים בנוגע להשתלת כליות לבנם. הרב מנחם מנדל שפרן. עטרת שלמה, ו, תשס"א, קה-קח.

יכולים הורים להחליט לנתח כעת, אף כי סיכויי ההצלחה גדולים יותר אם ידחוהו לעתיד כשיתבגר.

167. ארבעה ספרים נפתחים: א. נשמת חיים-חוקי חיים. ח"א: אם מאמינים לרופאים באשה שנשתטית חולה נוירולוגית ומוחה אינו פועל. ח"ב: השתלת לב. הרב חיים דובער גולבסקי. עמנואל, מרכז זכרון קדושי פולין (ברוקלין, פינק גראפיק, תשס"א?), עמ' א-קעג.

168. כליות יועצות, משא ומתן בחיוב הצלת נפשות, ובגדרי הזכיה במצוה זו. נתחבר לרגל מעשה שאירע [אצל חבר הכנסת הרב אברהם רביץ, שבניו נאבקו מי יתרום לו כליה]. ירושלים תשס"א, עט עמ'. בהקדמתו: זהו דיון תורני ראשון בשאלה שהתחדשה מאז מתן תורה.

ט"ו סימנים לבירור דיני הקדימה בין הבנים עד להטלת הגורל.

169. תרומת איברים ומכירתם. הרב רצון ערוסי. שרידים, יט, תשס"א, מא-נו.

אין היתר למכור איברים מגופו, ואינו יכול לצוות שאיבריו ייתרמו אחרי מותו. התורם זכאי להוצאות הריפוי או להחזרת הוצאותיו.

170. לידת אנאצפאלוס (מום במח) לצורך תרומת איברים. שאלת ד"ר אלי יוסף שוסהיים, תשובת הרב יצחק זילברשטיין, ודיון הרב מרדכי הלפרין. אסיא, סז-סח, תשס"א, 5-12.

מותר לתרום את איבריו של ילוד שאין לו סיכוי לחיות להצלת תינוק יהודי שלפנינו.

171. כהן שנולד עם אצבע יתירה. הרב חיים צבי דויטש. מבקשי תורה, ל, תשס"א, רעד-רעח.

אין לה דין אבר ומותר להסירה.

172. ניתוח פלסטי לאשה. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"א, סי' מט, עמ' קפא-קפד.

רוב הפוסקים מתירים לצורך נישואין או שלום בית, ויחפשו רופא ותיק ובקי כדי למעט בחשש סכנה.

173. כהן הסועד את אביו והודיעוהו הרופאים שהחלה הגסיסה. הרב בן ציון נשר. בנתיבי חסד ואמת, תשס"א, 11-14.

מכח ספק ספיקא יכול להישאר ליד מיטת אביו.

174. טהרת מקשה ללדת שנותחה בבית חולים ונפטרה. הרב חנינא בוגיד סעדון. מגיד תשובה, ח"ו, יו"ד, סי' פג, עמ' רעא.

יניחוה כמות שהיא, וירחצו קצת רק למעלה לצד הראש שאין שם חשש לכלוך דם.

175. בגדרי איסור ניתוחי מתים. הרב אליהו בקשי דורון, לרב יעקב רוז'ה. בנין אב, ח"ד, סי' סו, עמ' רצט-דש.

מותר בתנאים מסוימים לתרגל פיום (פתיחת) קנה ע"י רופאים צבאיים על גופות.

176. אונן זקן או חולה שאינו יכול לעסוק בצרכי המת. הרב יונה מצגר. בנתיבי חסד ואמת, תשס"א, 15-16.

אין עליהם דין אונן, וחייבים בכל המצוות.

177. "אהל חיים" לחציצה בפני הטומאה. הרב לוי יצחק הלפרין, הרב שמואל ווזנר. עטרת שלמה, ו, תשס"א, צה-קד.

יש עדיין חששות באהל חיים מפלסטיק המורכב על מיטת הנפטר.

178.        עצמות רגל אדם בשיעור טבע. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, ח"א,             383-385.

יש לקוברם בכבוד מבלי להביאם לשיעור בו נמצאים כהנים, ולהוראה ישתמשו בעצמות מפלסטיק.

179. זיהוי הלכתי על פי בדיקת DNA. הרב משה קליין מבית ההוראה של הרב שמואל ווזנר. תחומין, כא, תשס"א, 121-123.

עמדת ההלכה ביחס לבדיקה זו לגבי נושאים שונים בהלכה.

180. פתיחת קבר אחים ובדיקות DNA לצורך זיהוי וקבורה כראוי. הרב אליהו בקשי דורון. בנין אב, ח"ד, סי' סז, עמ' שה-שיא.

מותר לפתוח את קבר האחים של נרצחי שיירת הדסה, כדי לבצע בדיקות זיהוי על מנת שכל אחד יובא בנפרד לקבר ישראל.

181. אבלות במי שציותה את גופתה למדע. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, ח"א, 385-387.

כשבני המשפחה נמלכו אחרי חמישה חודשים לקוברה, ובעוד ימים אחדים יקבלו את הגופה.- בעמ' 393 הורה שאין זו צניעות לנשים לרכב על סוס, ורק כשיש בכך צורך בריאותי תעשה בצינעה.

ז. נשים, הפריות

182. חרם דרבנו גרשום כשאשתו היתה צמח. הרב אפרים רחמים כהן. ארץ אפרים, ח"א, סי' כו, עמ' קעה-קפו.

נשא אשה על אשתו שהיתה צמח והתעוררה הראשונה לתחיה, אין לכפות ספרדי לגרש אחת מהן, ורק אשכנזי לא יקיים שתיהן.

183. כהן שנעשה עקר בטיפול רפואי אם מותר בגיורת. הרב אליהו בקשי דורון, לרב יעקב אריאל. בנין אב, ח"ד, סי' סט, עמ' שטו-שיט.

               קשה להסכים להתיר, ויש לעודד את הגיורת להינשא לאחר.

184. כהן עקר כתוצאה מטיפול כימותרפי המבקש לשאת גיורת. הרב דב ליאור. מלילות, ב, תשס"א, 9-10.

קשה להתירו בגיורת, אבל היה מקום להתירו בבת ישראל.

185. היתר מאה רבנים לאשה שהיתה שוטה בשעת הקידושין. הרב מוזס חיים ליטש רוזנבוים, בתרס"ה. קול התורה, מו, תשנ"ט, קעה-קעז.

מכיון שלדעת הרופאים אין סיכוי שתתרפא, יש לסדר לו היתר מאה רבנים.

186. ספר השלום. דברי הדרכה והנהגה עצה ומחשבה תפילה וסגולה בעניני צניעות פוריות ועקרות. הרב דוד פרוור. בני ברק תשס"א, 10, 275 עמ', הסכמות מרבנים, ומרופאים על הפרק הרפואי.

187. החידושים בגניקולוגיה ובפוריות-הפסיקה ההלכתית. חוברת רקע לכינוס הארצי, כולל חומר בנושאים: תרומת ביצית בהלכה, אמצעי מניעה בהלכה. ירושלים, מכון פוע"ה, תשס"א, 4, 130 עמ', איורים.

188. בדיקות זרע לקראת נישואין, דיקור האשך, ועילה לגט. הרב שלמה דיכובסקי. אסיא, סז-סח, תשס"א, 13-22.

פסקי הלכה על פוריות ותיפקוד זוגי. רקע רפואי על דליות האשך מד"ר אלחנן בר-און וד"ר דוד ב' וייס. 23-34.

189. רופא שניתק בטעות את שבילי הזרע. הרב חיים וידאל. בית הלל, ז, תשס"א, סו-עא.

ראוי לו להודיע למשפחת הבחור לפני שינשא, ורק אם התרשל ופשע חייב לשלם את דמי הנזק.

190. פצוע דכה. הרב שלום מרדכי שבדרון. אהלי שם, תשנ"ח, סי' יא, עמ' קנג-קע.

האיסור כשנתקיימו שני דברים: סירוס איברי הלידה וביטול היכולת להוליד.

191. חרשת שילדה בת מאח בעלה החרש, אם אסורה לבוא בקהל. הרב אליהו בקשי דורון, לרב אליהו חדד. בנין אב, ח"ד, סי' ע, עמ' שכ-שכג.

יש כאן כמה צדדים להתיר לה לבוא בקהל ולהינשא כדת.

192.        בדיקת רקמות. הרב ברוך שרגא. בית הלל, ו, תשס"א, נח-נט.

אין לסמוך על בדיקת רקמות להחשיב התינוק כבנו, אבל המבקש לינשא וסומך על הבדיקה להתחייב במזונות שפיר דמי.

193. קביעת ממזרות על פי בדיקת רקמות. הרב שלמה אבינר. אסיא, סז-סח, תשס"א, 99-101.

הבדיקה אינה בטוחה, והילד אינו ממזר. השלים דבריו הרב מרדכי הלפרין, והביא בשם הגרש"ז אויערבאך שאם הבדיקה כבר נחשבת בטוחה, היא מספיקה גם לקביעת ממזרות. וכתב על חוקי אבולוציה ויהדות בעמ' 42-50.

194.        השיבוט הגנטי. הרב ד"ר יצחק דיין. שרידים, יט, תשס"א, סג-עה.

סקירת השאלות המתעוררות מבחינה הלכתית ומוסרית.

195. הפריה מלאכותית בהלכה. הרב שמואל דוד. עלון שבות בוגרים, יד, תשס"א, 109-148.

                סקירת מכלול השאלות ודעות הפוסקים בנושא זה.

196. בעלת תשובה הטוענת שילדיה אינם מבעלה אלא מהפריה, והוא מכחישה. הרב יצחק שמואל שכטר, לרב מרדכי קליין. ישיב יצחק, ח"ג, סי' לח, עמ' שה-שיב.

אינה נאמנת לפסול את ילדיה, ואין לסמוך על נאמנות הרופאים להוציאם מחזקת כשרות.

197. הפרית אשה בדרך חוץ גופית. הרב אליהו בקשי דורון. בנין אב, ח"ד, סי' עה, עמ' שמא-שמה.

יש לאסור לזוג מבוגר שכבר יש לו בן לשאוב ביצית מתורמת, ואם עשו יש להבטיח שידעו מי היא בעלת הביצית.

198. הפסקת תהליכי הפריה חוץ גופית לפי דרישת בן הזוג. הרב יועזר אריאל. אסיא, סז-סח, תשס"א, 102-125.

מסקנות הלכתיות לגבי פירוק השותפות או העברת זרע וביצית.-בעמ' 125-130 דן הרב שבתי א' רפפורט בכפית הסכם בין בעל לאשתו להולדת ילד בהפריה חוץ גופית.

199. הזרעה מלאכותית. הרב אפרים רחמים כהן. ארץ אפרים, ח"א, סי' כז, עמ' קפו-קצו.

צעיר שנפטר מלוקימיה והוקפאו מנות מזרעו, יכולים הוריו לחפש אשה שתפרה מהזרע, והולד לא יהיה ממזר. הרב מאיר מאזוז בתשובתו הסכים לכך בסייגים מסוימים.

200. אשה שנשתטית על ידי העיבור. הרב כלפון משה הכהן. שואל ונשאל, ח"ג, עמ' צח, סי' תלב-תלג.

קבעו הרופאים שזהו הגורם יכולה לשתות כוס של עיקרין, או לקבל זריקות למניעת הריון.

201. עצבות דכאון ופסיכוזה לאחר לידה. ד"ר בת שבע הרשקוביץ. אסיא, סז-סח, תשס"א, 75-79.

רקע רפואי לפסיקה הלכתית.

202. הפסיכיאטריה בהלכה. הרב אורן דובדבני. צהר-חלון בין עולמות, ד, תשס"א, 119-109.

מקורות בהלכה לבעיות ברפואת הנפש, והגדרת השוטה והמפגר.

203. תקנה לנשים היולדות בצער, איך ינהגו שלא להתעבר. הרב מרדכי יפה-שלזינגר, לרב מאיר כץ. בגדי מרדכי, ח"ב, סי' לד, עמ' שכח-שלא.

הוראות למעשה כיצד תנהג חצי שנה או שנה אחרי הלידה אותה יולדת שעצביה מתוחים.

204. טיפול לגמילה מהוצאת זרע לבטלה. הרב יהודה הרצל הנקין. מלילות, ב, תשס"א, 49-455.

יש לסמוך על המתירים להישמע להוראות הפסיכולוגית, אע"פ שבינתים עובר על איסור.

205. יחוד עם אשתו הרתוקה למיטתה כמה שנים וקשה לה לטהר עצמה. הרב גבריאל צינר. אור ישראל, כג, תשס"א, קל-קלא.

יכול הבעל להתייחד עמה מכיון שבדוחק יכולה ללכת לטבול.

206. דיור עוזרת בבית איש זקן גלמוד. הרב יוסף בר-שלום. ויצבור יוסף, ח"ב, סי' עו, עמ' רפד-רפו.

אם אין מוצאים גבר שיטפל בו, אפשר לסמוך על המתירים לקחת אשה כשברור שאין לו גבורת אנשים, ואזי עדיף גויה מיהודיה.

207. חולה מסוכן וקבעו הרופאים שרפואתו לינוק ממש מאשה, ומצא רק אשת איש. הרב נסים הכהן. מעשה נסים, ח"ג, סי' רד, עמ' קעח-קפא.

מצדד להתיר לו בלי חשש הסתכלות וקריבה.

208. התחכמויות והערמות לצורך הצלת עוברים. הרב יצחק זילברשטיין. בית הלל, ו, תשס"א, נה-נז.

כשהרתה לזנונים ומאיימת להפיל, אין לביים קידושין למראית עין.

209. עד קידושין שעבר ניתוח באיברים הפנימיים. הרב מנשה קליין. פעמי יעקב, מח, תשס"א, סה-ע.

יתכן שדינו כטריפה ופסול, ומוטב להכריז שכל הנוכחים הכשרים יהיו עדים.

210. נישואין או חיי משפחה לפגועי תסמונת דאון. הרב אברהם אבא פקטר. אסיא, סז-סח, תשס"א, 131-153.

אין להמליץ על קשר נישואין בגלל הבעיות ההלכתיות וההשלכות החברתיות של נישואין כאלו.

211. רצה לגרשה מחמת מום או חולי, והשפיעו מתווכי השלום שימתין עוד זמן שמא יתוקן. הרב כלפון משה הכהן. שואל ונשאל, ח"ד, אה"ע, עמ' עז, סי' יא.

מותר לשבת עמה, ואין זה בכלל גרושת הלב וחורש על רעהו רעה.

212. האם אי נקיטת מי רגלים הוא מום לקידושין. הרב יואל קטן וד"ר מנחם נוימן. תחומין, כא, תשס"א, 132-140.

יש בידי הרפואה היום לרפא את דליפת השתן, דבר שנדון לראשונה בתשובת התשב"ץ, ח"א, קכד.

213. נישואי טעות באיילונית ובעקרה. הרב נחום שמואל גורטלר. בכורי גשן, סי' כג, עמ' שעח-תט.

טען הבעל שנודע לו שהוא ואשתו נשאי טיי זקס והמשיך לחיות עמה סבר וקיבל, ואינו נפטר מעיקר הכתובה ותוספת. ידעה האשה שיש לה בעיה הורמונלית שבגללה לא תוכל ללדת וקיוה הבעל שאחרי טיפולים רפואיים תלד, אין לה עיקר כתובה רק תוספת. היתה לה בעיה בפוריות ויתכן שמום זה היה בה מלידה, אין לה לא עיקר ולא תוספת כתובה.

214. פסק דין לחיוב אשה בגט עקב הטעיה בגיל והעלמת מחלותיה מלפני הנישואין. הרב נחום שמואל גורטלר. בכורי גשן, סי' כה, עמ' תי-תכ.

הבעל פטור ממזונותיה מחמת מקח טעות ומאוסה עליו בטענה מבוררת. פסק הדין ניתן בתשמ"ה בחיפה עם הרב שאר ישוב כהן והרב עמרם אלחדד.

215. גט על ידי משותק. הרב שלום משאש. אור תורה, שצו, תשס"א, עה-עו.

נבדק בשעת הכתיבה והיה צלול וחוששים שעד הנתינה יתבלבל, מוטב לעשות הגט על ידי שליח שיוכל להוליכו גם מאוחר.

216. השתתק מחמת חולי ורמז לכתוב גט לאשתו. הרבנים יוסף ש' שחיבר, שלום משאש, עובדיה יוסף, שלמה משה עמאר. שמע שלמה, ח"ד, אה"ע, סי' ז-ט, עמ' רי-רכא.

נתעורר ספק בבדיקות אם דעתו צלולה, יעשו גט על ידי שליח שינתן בהקדם בשעה שהוא שפוי.

217. שליח הולכה סגי נהור. הרב כלפון משה הכהן. שואל ונשאל, ח"ג, עמ' צז, סי' תל, ח"ד, אה"ע, עמ' עד-עו, סי' ו, ח.

הוראות כיצד לנהוג כשהשליח אינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם.

218.        פיקח שנתחרש. הרב אלימלך שכטר. בית יצחק, לג, תשס"א, 1-4.

אין לגרש כבד שמיעה שהשיאו לו חסרת דעת ונתחרש לגמרי.

219. מעמד החרש במציאות זמננו. אלישע אנצ'לוביץ. תחומין, כא, תשס"א, 141-152.

חרש שאינו מדבר המתקשר בשפת הסימנים בימינו, יש להחשיבו כבר דעת שיש לו כושר משפטי של פיקח.

220. דין שוטה לענין גירושין. הרב נחום שמואל גורטלר. בכורי גשן, סי' כז, עמ' תלב-תמד; שורת הדין, ו, תש"ס, תב-תטו.

מסקנות להלכה בסוגים השונים של חולי רוח ובעלי מרה שחורה.

221. שכיב מרע שגירש את אשתו בתנאי אם מתי מחולי זה, והאשה מתה לפני שמת הוא מחולי זה. הרב נחום שמואל גורטלר. בכורי גשן, סי' לא, עמ' תעז-תפב.

פרטי ההלכות אם האשה נחשבת גרושה למפרע.

222.        יבם קיטע. הרב מימון נהרי. תחומין, כא, תשס"א, 404-410.

בנידון השאלה אין זיקת יבום, ותוכל להינשא בתור הוראת שעה.

223. מצות חליצה באדם קטוע רגלים. הרב יחזקאל אהרן שורץ. פעמי יעקב, מו-מז, תשס"א, פא-פו.

מחמת טעמים שונים יש להתיר ליבמה להינשא לשוק.

224. חליצה לאשה כבדת שמיעה. הרב כלפון משה הכהן. שואל ונשאל, ח"ד, אה"ע, עמ' עח, סי' יב.

יכולה לחלוץ מכיון ששומעת קצת כשמדברים אליה בקול גדול.-בח"ג, עמ' קו, סי' תעא, כתב על חליצה באיטר רגל את סדר הבדיקות אם הוא אכן איטר.

ח. נזיקין, הפלות                                                           

225. דמי הנזק בחרשו. מכירת חרש. רבי יקותיאל יהודה הלברשטם, לרב אלחנן הלפרין, בתשכ"ה-תשכ"ו. דברי יציב, ח"ו, חו"מ, סי' עז-עח, עמ' קפד-קפה.

דיון בטעמו של הים התלמוד מדוע חרשו נותן לו דמי כולו.

226. גניבת ביציות מגופה של אשה. הרב יעקב אריאל. תחומין, כא, תשס"א, 100-106.

הנוטל אותם ללא רשות נחשב כגנב ויש להענישו.

227.        הפלות מלאכותיות. הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין. תחומין, כא, תשס"א,            93-99.

היבטי הלכה שנכתבו כחוות דעת לועדה ציבורית שדנה בנושא זה.

228. בעלת לחץ דם גבוה בחודש הראשון, והרופא הזהירה שהעיבור סכנה לה. הרב כלפון משה הכהן. שואל ונשאל, ח"ד, יו"ד, עמ' סו, סי' פט.

התיר לה עם הרב חויתה כהן להפיל העובר.-בעמ' לז, לט, סי' כו, לב, פסק בתרפ"ב למי שהפילה אחרי ארבעים יום בלי ריקום ולד, שיפדו את הבא אחריו בלי ברכה ויקחו פרי חדש לשהחיינו.

229. דילול עוברים. כריתת רחם. הרב אשר וייס. בית הלל, ו, תשס"א,      ס-סג.

יש כללים הלכתיים ורפואיים אם לדלל ואת מי. אפשר לכרות את הרחם במקום צער ומחלה כשהאשה רוצה בכך.